מגה זוהר בע"מ נ' בוחבוט

פסק דין

זוהי תביעה בסדר דין מהיר לתשלום חוב בסך של 40,896 ₪ בגין מוצרי חשמל שרכש הנתבע מן התובעת עד לשנת 2002.

טענות התובעת

התובעת - חברה בע"מ העוסקת במכירת מוצרי חשמל שונים, טוענת בכתב התביעה כי בתחילת שנות האלפיים או בסמוך לכך, החל הנתבע, שהינו קבלן לעבודות חשמל, לרכוש ממנה מוצרי חשמל שונים והתחייב לשלם תמורת הסחורה מיד עם קבלתה לפי תעודות משלוח וחשבוניות שהנפיקה לו. בתחילת ההתקשרות בין הצדדים הנתבע אכן שילם לתובעת את סכום החשבוניות שהונפקו לו, אך בשלב מאוחר יותר החל לפגר בתשלומים וחלק מן הצ'קים שמשך לפקודת התובעת לא נפרעו. בגין 3 צ'קים כאלה פתחה התובעת תיק הוצאה לפועל נגד הנתבע (05-00563-06-7), שם נגבו סכומי כסף שהופחתו מיתרת חובו של הנתבע לתובעת. על פי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, נותר הנתבע חייב לה סך של 28,365 ₪, שבתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה (11.9.2008) עומד על סך של 35,725 ₪. בנוסף לכך תובעת התובעת סך של 171 ₪ בגין אגרת פתיחת תיק ההוצאה לפועל ופיצוי בסך של 5,000 ₪ בגין טרדה, טרחה בזבוז זמן והתרוצצויות.

בכתב התביעה ציינה התובעת כי כל סכום שהיא תגבה בהמשך בתיק ההוצאה לפועל, יופחת מסכום התביעה. על פי הודעת ב"כ התובעת, שלא נסתרה, מאז הוגשה התביעה גבתה התובעת במסגרת הליכי ההוצאה לפועל סך נוסף של 2,703 ₪, אותם יש להפחית מסכום התביעה.

טענות הנתבע

הנתבע טוען בכתב ההגנה כי התובעת הגישה את תביעתה בשיהוי ניכר ותוך גרימת נזק ראייתי. לגופו של עניין מודה הנתבע כי הוא רכש מן התובעת מוצרים עד לשנת 2000 וכי "למיטב זכרונו" הוא פרע את מלוא חובו "עד הגרוש האחרון" והוא איננו חייב לתובעת דבר.

הנתבע טוען כי הסכומים המפורטים בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת הוכנו על דעת התובעת בלבד, ללא תיעוד וראיות מהימנות המאפשרות לנתבע לבדוק את אמינות הרישום ואת יתרת חובו האמיתית, וזאת מתוך כוונה של התובעת לגבות ממנו כספים שלא כדין.

עוד טוען הנתבע כי הוא ביצע בשליחות התובעת עבודות חשמל אצל 3 מלקוחותיה, בעלות כוללת של 51,356 ש"ח, כאשר התקבולים עבור אותן עבודות הועברו ישירות לתובעת ועל כן, יש לקזז סכום זה מסכום התביעה.

הנתבע טוען כי תביעת התובעת לתשלום אגרת ההוצאה לפועל בסך של 171 ₪ מהווה גבייה בכפל. כמו כן הוא מכחיש את הנזקים להם טוענת התובעת ואת דרישתה לתשלום פיצויים.

תגובת התובעת לטענת הקיזוז

התובעת מאשרת כי בשנת 2001 הוסכם על הצדדים כי הנתבע יבצע עבודות חשמל בשמה אצל לקוחותיה, כאשר היא תספק את הסחורה ללקוח הקצה והנתבע יבצע את עבודות ההתקנה על בסיס תשלום יומי, כאשר התשלום ישולם ישירות מהלקוח לתובעת ובמקביל היא תקזז את עלות העבודה מחובו של הנתבע כלפיה. התובעת טוענת כי הסכמה זו באה על רקע פניותיו של הנתבע אליה בבקשה לסיוע, לאחר שנקלע למצוקה כלכלית ונראה היה כי לא יוכל לעמוד בתשלומים הדחויים כלפיה. בפועל ביצע הנתבע עבודות בהיקף של 15 ימי עבודה אצל שלושה לקוחות - מוני כהן, אמיר מונק ומשרד ב"כ התובעת. לטענת התובעת הנתבע קיבל את מלוא התשלום בגין עבודות אלה ובשנת 2003, במסגרת ביצוע גמר חשבון ולאחר שכבר שולמו לנתבע סכומי ניכרים במזומן עבור אותן עבודות שביצע, קיזזה התובעת מחובו סך של 9,599 ₪ המהווים את תשלום מלוא התמורה עבור עבודות אלה. בעניין זה מפנה התובעת לחשבונית מס (זיכוי) מיום 31.12.2003 ולרישום המתאים בכרטסת הנהלת החשבונות. בסיכומו של דבר, לטענת התובעת, החוב הנתבע הינו לאחר קיזוז מלוא התמורה המגיעה לנתבע עבור ביצוע אותן עבודות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בכל חומר הראיות ובסיכומי הצדדים ולאחר ששמעתי את העדויות, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל.

על פי תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

אין חולק כי במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה רכש הנתבע מן התובעת מוצרי חשמל.

התובעת תמכה את תביעתה בכרטסת הנהלת חשבונות מלאה ביחס לתקופת המסחר בין הצדדים ובחשבוניות המהוות את חומר הגלם לרשום באותה כרטסת.

הכחשתו של הנתבע בכתב ההגנה את האמור בכרטסת התובעת ואת סכומי החוב המופיעים בה, הינה הכחשה בעלמא שאיננה מפרטת מה שגוי במסמכים אלה ומהם הסכומים הנכונים לגישתו. גם בעדותו בבית המשפט, לא ידע הנתבע לספק את הנתונים הנכונים לשיטתו ומשנשאל בעניין החשבונות, השיב כי אשתו היא מנהלת החשבונות הבקיאה בהתחשבנות וכי "אני יודע לעבוד ומעבר לזה לא יודע כלום" (עמ' 24 שורות 25-26 לפרוטוקול).

יצוין כי הנתבע נמנע מלזמן את אשתו כעדה מטעמו וזאת יש לזקוף לחובתו.

כך או אחרת, במסגרת הדיון חזר בו הנתבע מהכחשת האמור בכרטסת התובעת ואישר כי הטענה היחידה שיש בפיו, היא טענת הקיזוז בגין העבודות שביצע עבור התובעת. כך בעמ' 21 שורות 6-12 לפרוטוקול: